עשרים שנה לאסון צ’רנוביל – האם למדנו משהו?

ב 26.4.1986 חל אחד האסונות הגרעיניים המשמעותיים ביותר בתולדות המאה ה 20. הראייה ההיסטורית נוטה להייטיב עם ארועים וליצור מעט סדר והיגיון בהם. כעת, 20 שנה אחרי האירוע ברצוני להעלות שאלות לגביו ולגבי השינויים שחולל.

הדרך לאסון
בשנים אלו מלבד הירוקים בגרמניה שאף הם התנגדו בעיקר לנוכחות טילים גרעיניים בליסטיים על אדמת גרמניה, נתפסה האנרגיה הגרעינית כמושיע של האנושות. סוף לעידן התלות בנפט שהתגלה במלוא כיעורו במשבר הנפט של שנות ה 70.
האסון הביא לתקופה מסוימת לשינוי תפיסתי בציבור לסכנות משימוש באנרגיה גרעינית. וגרם להתנגדות גדולה והולכת באירופה ובארצות הברית. אולם נדמה לי כי מלבד בגרמניה, לא ירד באופן משמעותי שיעור תפוקת האנרגיה הגרעינית.
בשנים האחרונות, עקב הגידול בפליטה התעשייתית בסין ובהודו (שאינן מסתמכות על אנרגיה גרעינית),וזיהוי השינוי האקלימי שיוצרת פליטה זו,האם יש קביעה חד משמעית ממה הפגיעה גדולה יותר, מאפקט החממה ושינוי האקלים או מהסיכוי לתרחיש צ’רנובילי נוסף?
חוסר המחקר בעיניין גןרם לכך שהולכים וגדלים הקולות הקוראים ל”אנרגיה גרעינית נקייה” – כלומר התבססות על אנרגיה גרעינית אולם בכורים ברמת סיכון נמוכה יותר. האם יש אמת בטענות כי הקונצנזוס האנטי-גרעיני גרם לבריחת אנשים מהמקצוע וכתוצאה מכך להקטנת המחקר גם ביצירת אנרגיה מבוססת היתוך שהיא בעלת פוטנציאל אנרגטי גבוהה יותר ופוטנציאל זיהומי אפסי?
ממדי האסון
האם יש אמת בטענות כמו טענות ביילרוס כי ארצם איבדה 54 שנות תל”ג כתוצאה מהאסון? האם קיימת מדידה אובייקטיבית של הנזקים שנגרמו מהאסון לאחר 20 שנה? האם יש אמת בטענות גורמים רוסיים כי האסון גדול כשהיה נופח תיקשורתית במסגרת המלחמה הקרה?
התגובה לאסון
האם שיתפה הקהילה הבינלאומית פעולה עם בריה”מ ואוקראינה בטיפול באסון או שמע שימשה כקיביצצער המתלונן על כל צורת הטיפול הרוסיות אך אינו מושיט יד ומסייע ? האם בריה”מ איפשרה סיוע כזה? נוכח אסונות הטבע שהתרחשו בשנים האחרונות האם באמת התגבשה קואליציה של עזרה הומניטרית בין מדינות? או לחלופין העזרה הנ”ל עדיין מותנית באינטרסים פוליטיים גלובליים כפי שהוכח בסירובה של ארה”ב לקבל עזרה בפגיעת קטרינה וריטה?
הלקחים מהאסון
האם לאזרח ישראל ישראלי מבאר שבע יש מושג כיצד לנהוג במקרה אסון גרעיני בדימונה?
האם למפקד פיקוד העורף יש מושג כיצד לנהוג במקרה אסון גרעיני בשורק?
האם נחקרה שניה אחר שניה כל הההתנהלות שגרמה לאסון? על מנת שלא ישנה לעולם
האם נחקרה שניה אחר שניה ההתנהלות לצימצום נזקים לאחר האסון? על מנת שלא ישנה לעולם
האם קיבל הציבור חוות דעת אובייקטיבית ומפורטת על חמשת המחדלים הגדולים שקרו באסון ועל הצעדים שנינקטו לתיקונם בכל מדינה השייכת למועדון הגרעין?
האם נוצר מודל בינלאומי לטיפול משותף של כל מדינות העולם באסון דומה?
אפילוג מהול בצער
הרושם שנוצר הוא כי האינטרסים של רוסיה ושל העולם המערבי גרמו לכך שאיננו מבינים מספיק מה קרה ולכן קופצים למסקנות שייתכן שהינן מוטעות. אסון הומנטירי גדול עלול לקרות שוב, באותו קנה מידה אם לא יותר גדול, ולעיני האזרח המתבונן מהצד, לא הופקו לקחים מצ’רנוביל.
התפיסה השושואיסטית הישראלית הגורסת כי “מי שצריך לדעת יודע” ו “אל תדאגו – הכל תחת שליטה” אולי מקובלת על גורמים רחבים בתקשורת הישראלית והעולמית, אולם לדעתי, גם בלי להסגיר סודות מדינה ובטחון נשגבים מגיע לאזרח טיפה יותר מידע.אפילו בארה”ב משננים לילדי בית ספר יסודי היכן המקלט הגרעיני אליו יוכל לברוח במקרה של קטסטרופה גרעינית.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google photo

You are commenting using your Google account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s


%d bloggers like this: