הגז אותו גז, הנפט אותו נפט,והגרעין אותו גרעין

 

במאמר "ניצול אנרגיה מודרני" בסיקור ממוקד מנסה הכותב אלפא להוכיח כי המדיניות של המדינות העשירות בנפט מהווה לדבריו חפירת בור עצמי. מתוך ההנחה כי ככל שמחירי הנפט יעלו, משטריהן יהיו בסכנה, מדינות המערב יעלו מחירי משאבים אחרים, ובסוף התהליך, יעברו למשאבי אנרגיה חילופיים.

ההנחה היסודית המובלעת במאמר הוא קיומו של "עולם מערבי מונוליטי" הנשען על ארה"ב ואירופה בעל אינטרסים קולוניאליים המנסה לבסס אותם בעמצאות כוח, ומעצמה אחת, שהסיכון היחיד העומד בפניה הוא עלית סין כמעצמה אלטרנטיבית.

ניתוח משק האנרגיה והמצב הפוליטי קובע תמונה קצת אחרת.

תחום משק האנרגיה:

ניתוח של מרבצי הגז הטבעי במדינות נבחרות מראה תמונה חדה למדי

gas.jpg

 

 

כפי שברור מהדיאגרמה – המפתח למחירי הגז הטיבעי וחלוקתו טמון בשלוש המדינות העיקריות – קטאר, איראן, ורוסיה.המחזיקות כ 52% מכלל המאגרים.

הקטגוריה אחרים הינה מטעה במקצת כי מדובר בה במדינות רבות המחזיקות מאגרים בגדלים קטנים יחסית.

ניתוח עתודות הנפט במדינות נבחרות מראה תמונה קצת שונה

נפט

 

כאן בברור השליטה היא בידי ערב הסעודית, עיראק, איראן, איחוד האמירויות וונצואלה ורוסיה.

 

צוואר הבקבוק העיקרי היום בשוק הנפט אינו הנפט הגולמי אלא אמצעי הזיקוק. טכנולוגיות הזיקוק הן ככל הנראה הנשק הסודי של המערב הואיל וגם אם ישקיעו מפיקות הנפט בבתי זיקוק חדשים יקחו כחמש שנים להפכם לאופרטיביים.

ניצולת מקורות האנרגיה על פני המדינות:

 

usage.jpg

מהנתונים עולות מספר עובדות.

1. בניגוד למצטייר מהמאמר בסיקור ממוקד על בניית הכורים בהודו – בתחום טכנולוגית הכורים הגרעיניים מובילה אירופה – במיוחד צרפת, וגרמניה על ארה"ב. אין לשכוח שגם לרוסיה ולסין יכולת טכנולוגית בבניית כורים. לטעון כי ארה"ב יכולה לפתור את בעיותיהן של המדינות הרעבות לאנרגיה על ידי כורים ובכך להשיג את תמיכתן הפוליטית זו הטעייה (מימצא שיפתיע רבים מאיתנו לאור חוזקן של מפלגות הירוקים באירופה אם זאת הוא נכון)

2. המעבר הטבעי ביותר בסין והודו הוא מאנרגיה מבוססת פחם לאנרגיה מבוססת גז טבעי ובכך לאיראן ולרוסיה יתרון בולט.

 

3. ברזיל ככל הנראה תעדיף את ההתקדמות במישור הגרעיני כאנרגיה נקייה יותר..

 

 

 המצב הפוליטי:

כפי שטענתי קודם – הכשלון העיקרי בניתוח נובע מהנחות יסוד פוליטיות שגויות. 

הנחת היסוד השגויות:

האיחוד האירופי – מאז הצטרפות עשרת המדינות החדשות לאיחוד האירופי וכהונתה של בריטניה כנשיאת האיחוד האיחוד נקרע בין שתי מגמות.

המגמה הבריטית– בעלת האורינטציה האמריקאית שהשכילה לשלב גם את המדינות הבאלטיות (אסטוניה, ליטא ולטוויה) ואת פולין אשר סבלו רבות תחת המשטר הסובייטי ומנסות להתנער מרוסיה בכל מחיר, ואת איטליה אשר היתה נתונה לשילטון קפיטליסטי ופרו אמריקאי קיצוני

המגמה האירופאית העצמאית – המבוססת על הציר גרמניה-צרפת, וכוללת את רוב שאר המדינות וכוללת תמיכה עממית רחבה בדעת הקהל באירופה.. המגמה מגובשת סביב שלטון סוציאל דמוקרטי,ומטבע משותף ומקבלת כח במדינות מזרח אירופה כתוצאה מעמדתה העיקבית של צרפת לסיבסוד החקלאות שממנה הן נהנות. הבחירות האחרונות באיטליה חיזקו את המגמה הזאת. ביחסיו הבינלאומיים של ציר זה משתלבת היטב ספרד, שכיום היא בעלת אחד המשטרים היותר רדיקליים באירופה ומהווה ראש גשר דיפלומטי משמעותי לארצות אמריקה הלטינית. במידה ותגבר הגישה האירופוצנטרית, סביר להניח שאירופה תתחיל להתייצב בגישה שאינה תומכת במדיניות ארה"ב. כאשר העדות הראשונה היתה התיצבות צרפת כנגד העמדה האמריקאית בפלישה לעיראק.

הנחת יסוד שגויה נוספת היא כי לספקיות הנפט והגז יש אינטרס מובהק בהעלאת מחירים. השוק הזה אינו שוק משוכלל וצוואר הבקבוק העיקרי שלו הוא יכולות הזיקוק (וכאן אולי כדאי לחשוב על התבונה בהפרטת בז"ן). יש קונצנזוס לא קטן בקרב הספקיות כי המחיר הריאלי יכול לעמוד על 50$ לחבית ללא הפסדים עבורם. על פי כלכלנים שחישבו לפי מחיר זה (שהיום נראה מחיר צנוע ביחס לשוק) כלכלת רוסיה תצמח להיות השניה בגודלה באירופה עד 2013

מדינות ה BRIC – Brasil,Russia,India,China

אמריקה הלטינית – אמריקה הלטינית מהווה היום את ראש הגשר במלחמה נגד הגלובליזציה,כפי שהעידו דחייתם של הסכמי נאפתא השנה ,רוב משטריה דחו את הניאו-ליברליזם הקיצוני, והקימו משטרים סוציאל דמוקרטיים. וונצואלה בראשות צ'אווס הפופוליסט, הקימה קרן מקבילה לקרן המטבע העולמי, הנקראת הקרן ההומניטרית העולמית, וארגנטינה שיקמה את כלכלתה באמצעות התעלמות מקרן המטבע העולמית. מתוך מדינות אלו מעניינת במיוחד ברזיל

 

 

 

ברזיל – מרבית התחזיות לכלכלתה של ברזיל הם צמיחה מסחררת לרמה של העולם הראשון. בברזיל מתבססים ליצור על נפט מוונצואלה ושימוש נירחב יחסית באתאנול מקני סוכר. אין כל הוכחות שעל מנת להרחיב את ייצור האנרגייה ירכש כור אמריקאי. לפחות הכור המתוכנן הבא – אנגרה 3 הינו מתוצרת גרמנית, כמו קודמו אנגרה 2, לאחר שהכור אנגרה 1 מתוצרת ווסטינגהאוז האמריקאית לא עמד בציפיות.

.רוסיה – רוסיה מסודרת בכל מקרה, חברות הגז וחלק ניכר מחברות הנפט מולאמות לפחות ב 51%. היא מספקת כ 30% מצריכת הגז באירופה. היא משקיעה בתשתיות כמו הצינור הבלטי והצינור הפסיפי הן על מנת להתגבר על בעיית הציר הבלטי-בריטי, והן על ידי ליצור שווקים במזרח – סין ויפן. כמו כן היא מנצלת את הידע שלה במכירת טכנולוגיות כורים במספר מקומות. הנסיונות האמריקנים להכניס לה בחצר האחורית התנגדות בדמות גרוזיה ואוקרניה הצליחו בצורה חלקית בלבד. היא מנסה להגביר את אחיזתה באירופה על ידי כיבוש נתחים גדולים יותר משרשרת האספקה ומנתח העוגה בשווקי הגז והנפט האירופאים כולל על ידי השתלטויות עוינות.

סין – האופציות הכלכליות הנכונות עבורה הן (עד כמה שזה לא מתאים לנו בישראל) היא לבסס את מקורותיה על איראן ורוסיה להספקת גז ונפט ולהחלפת התחנות הפחמיות. כמו כן יש לה את הפריווילגיה לעבור ישירות לייצור כורים עצמאיים. ולכך היא לא נזקקת לחסדי אף מדינה בנושא.

הודו – הודו בפיגור גדול לעומת סין במשק האנרגיה. ולכן היא תעשה הכל, ותקנה מכל אחד. יש לשים לב שלמרות שגם הודו וגם סין בהתפתחות מואצת, בהודו ההתפתחות לא מלווה בהשקעה ממשלתית גדולה בתשתיות. ניתן להגיד כי זה בגלל שיטת המשטר, אבל בכלכלה זה לא משנה, שיעור ההשקעה בתשתיות וההצטרפות לכוח העבודה קטן יותר. מה שבטוח שבשל ההיסטוריה ההודית והיותה מושבת כתר בריטית, היא בעלת נטייה פרו בריטיות וכעת גם פרו אמריקאית יותר.

 

האיום על המשך ההגמוניה האמריקאית במפרץ

כל עוד תישמור המונרכיה הסעודית על איתנות, האספקה האמריקאית בטוחה. אולם ההשפעה השיעית האירנית בעירק, חוסר היכולת להפיק נפט בכמויות המצופות, ומלחמת האזרחים בין השיעה לסונה, מאיימים לא רק לשבש את התפוקה העירקית אירגון אל קעידה הסוני מהווה איום ישיר על המונרכיות הסוניות בקטאר וסעודיה ובכך איום אסטרטגי על ארה"ב.

 

חרם המים, וחרמות אחרים שעולים במאמר "ניצול אנרגיה מודרני"בסיקור ממוקד הם הזויים ואינם יכולים להפחיד את הצדינות המתעוררות ואת בעלי אוצרות האנרגיה. המדיניות הרוסית במשבר הגז האחרון באוקרינה הוכיחה כמה כח יש לבעלי המשאבים. ההגמוניה האמריקאית בשלבי סיומה, העולם העתידי יהיה מפולג בין ארבע או חמש קבוצות גדולות של בעלי עיניין. כמו שרוסיה נתנה מחירים נמוכים יותר למדינות חבר העמים לשעבר, מתוך אינטרס פוליטי, כך היא יכולה לתת מחירים מופקעים לארה"ב, ולסמוך על תוצרת חלופית מסין לה היא תיתן מחירים נוחים יותר.גם נושא התרופות הוא לא רלוונטי ותעיד על כך תעשיית התרופות בהודו, שיכולה לגנוב פטנטים ולהפיק את התרופות בצורה ג'נרית. היחידה שנותרת כיום בתור החצר האחורית של העולם היא אפריקה.

 

אין ביכולתנו לחזות את ההתפתחויות לאשורן, יתכן וטכנולוגיות חדשות או אלטרנטיביות כמו תאי דלק יתקדמו בקצב מהיר מהצפוי, ובכך יהפוך נושא האנרגיה למשני, יתכן וטכנולוגיות נוספות יקטינו את הצורך בשימוש בכח אדם ובכח תיבלם הצמיחה המטאורית של ה BRIC. אולם נכון לתחזיות הנוכחיות, מעמדן של מחזיקות משאבי האנרגיה בטוח יחסית.

 

 

 

 

 

2 Responses to “הגז אותו גז, הנפט אותו נפט,והגרעין אותו גרעין”

  1. אלפא Says:

    לא שמתי לב שיש אפשרות להגיב אצלך, אז הגבתי בפוליטינט למאמר שלך

  2. הבלוף הדמוקרטי » Blog Archive » עלילות הגבורה של דיק הצייד בערבות ליטא Says:

    […] אני מאמין שכפי שכתבתי בפוסט קודם – הגז,הנפט,הגרעין,והענקים המתעוררים גורמים לסיום עידן שכו הורגלנו בו של בלעדיות אמריקנית בעולם […]

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google photo

You are commenting using your Google account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s


%d bloggers like this: