רד,רד, מעל מסך הטלוויזיה שלי

השעה 8:06 (סתאם, אני לא זוכר את השעה המדויקת), אני צופה בסרט בטלויזיה.

מבעד לחלון נשמע פיצוץ אדיר והבזק אור כחלחל.

אני יוצא למרפסת, רואה את העשן

קבוצת אנשים מצטברת ליד המקלט המקומי, מפוחדים משהו, קולניים מודאגים.

אני מזפזפ בין הערוצים, כדאי לוודא שזה באמת קרה – זה לא היה עוד פיגוע.

10

22

11

10

22

לפתע ניבטים מולי פניו מדושני העונג של אהוד ברק.

מעולם לא כעסתי עליו יותר. הפרשן הניצחי, האיש האנליטי שיודע הכל בכל מצב, וטועה בניתוח כמעט תמיד(ממליץ לכולם להזכר בכל הפרשנויות הפוליטיות שלו טרם הבחירות שהופרכו אחת לאחת) . הייתי מעדיף לראות את ביבי מולי באותן דקות. רעדתי וכעסתי כמעט הקאתי מתוך אוורסיה.

תמכתי ביציאה מלבנון. אני עדיין בטוח שהמהלך היה “מהמוצדקים במהלכי ישראל” היתה חובה לצאת מהמלכודת של המוצבים החודרים שיעלותם בעצירת הקטיושות הייתה קטנה. משיירות המוות, מהטווסים והמארבים, ומהחיכוך אם האוכלוסיה המקומית. ומהמספר השנתי הקבוע של 20 הרוגי חינם. אם חס וחלילה יחליט איזה אוויל על “אזורי חיץ”- הגרסה המכובסת החדשה לרצועת הביטחון שבהם ישארו חיילי ישראל על אדמת לבנון אני מודיע מראש שאתייצב להפגין נגדו

אין לי גם הרבה טענות לגנרלים לשעבר המופיעים בטלויזיה ומשתפים את העולם בתובנות שלהם.

אני לא מסכים עם איציק מרדכי בהרבה דברים אבל אקשיב לתובנות שלו – למשל שאין להציב מחסומי משטרה בכבישי הצפון לצורך מניעת תנועה, ושלא כדאי להשבית את הרכבת. באותו יום היה דיון מרתק בין עמרם מיצנע, דני רוטשילד והשר איתן כבל. בתכניתו של רפי רשף. על המבצע שאני מקווה ששמו ישונה ל”שכר מינימום” – גם לטובתנו וגם על מנת .שפרץ יוכל לעמוד בהבטחותיו לבוחר.

 

אני לא מוכן אבל לראות לא את שאול מופז, לא את בוגי יעלון, לא את בן אליעזר ולא את אהוד ברק האנשים שקיבלו את ההזדמנות לפתור את בעיית החיזבאללה על הגבול, ולא בדיוק ביצעו אותה כהלכה. יואילו הללו להמתין לסוף המבצע ואז נשמע את פרשנותם באורח רוח.

 

אני מציע לכולם גם לא לכלול באותו סל את המבצע בעזה והמבצע בלבנון תהום מפרידה בינהם. מול ממשלת ישראל בלבנון עומדת ממשלה ריבונית, לרשות הפלשתינאית אין כמעט ריבונות על עזה, צה”ל הפציץ אותה כעיניין שבשגרה וגם חטף ממנה מבוקשים בכל יום מימי השבוע.בפוסטים קודמים כבר דרשתי מענה למטרות והתנהלות המבצע בעזה.

 

באשר ללבנון – ממשלת ישראל העמידה מטרה לגיטימית ומעשית – מניעת החיזבאללה מלחזור אל הגבול הבינלאומי ולשגר קטיושות.

זה אינו מבצע לשחרור חטופים, זה אינו מבצע ל”גביית מחיר” זה מבצע בעל יעד מוגדר, חשוב ובעל תוקף בינלאומי מוכר.

הרושם שמתקבל הוא כי עדיין, אם כל הכאוס של הפצצות התשתית (שחלקן מיותרות לטעמי) הדרג המדיני עדיין מכתיב לדרג הצבאי את התגובות. אמנם תחנת הכח על האוולי הופצצה אולם בבירות באופן כללי עדיין יש חשמל (נקודת המוצא של הימין תמיד היתה כצעד ראשון להחשיך את ביירות), כנראה שנעשה מאמץ להקטין את מספר הנפגעים וכן לפגוע בעיקר במטרות חיזבאללה ולא בממשלת לבנון. הדוגמא הקלאסית לאיך מנהל צה”ל מערכה בלי דרג מדיני שישמור עליו היו התגובות הראשוניות אחרי החטיפה.

מבחינה מדינית יש התרופפות מסויימת. ציפי ליבני צריכה לעבוד יותר קשה. אמנם הטרגדיה היא שמבצע מוצדק יותר כמו הפעולה בלבנון זוכה לתמיכה בינלאומית קטנה יותר (ושלא יהיהו אשליות, רק בגלל ממשלת סניורה לצרפת וארה”ב יש בעיות)

מבחינה הסברתית, המבצע אינו הצלחה אולם גם אינו כישלון – האדלרים רגילים לנבוח ממשלת החמאס ולא נערכו נכון להסברה. (למה לא מנסים להעלות תושבי מג’דל כרום באל ג’זירה) לספר על הקטיושה שפגעה בהם? מצד שני, בוז’י הרצוג עובר מסך לא רע בסי אן אן.אבי דיכטר יכול להפוך כוכב באל ג’זירה .

 

כולי תקווה כי הדרג המדיני ימשיך לספור עד 10 כל פעם, ולדרג הצבאי לא תקרה שוב תקלה מצערת שתסבך את המבצע, וגם שאנחנו, האזרחים, נדע להבין שלפעמים באמת צריך להקיז דם יזע ודמעות.

 

ולסיום צל”ש לסילוון שלום מנסראללה, כל פעם שמראיינים אותו הוא טורח להקדים במשפט

נכון שראש הממשלה לא חייל מנוסה, וגם שר הביטחון לא היה קצין בכיר

מתן וילנאי אולי גם אתה רוצה לקבל עיטור מנסאראללה?

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google photo

You are commenting using your Google account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s


%d bloggers like this: