מתי בדיוק הפכתי ל”נותן חסות” והאם זה מוצדק

לפני מספר שנים, אני הייתי חייל, גרגורי שגר בדירה לידי היה בכלל באוקראינה, סמיר היה סניטר בבית חולים, ויאנק, הוא בכלל עוד טרם הגיע לגיל הפרישה וטרם התגלה אצלו הסרטן הממאיר, הוא סתם היה עובד במוסך “האחים אוזן”. כולנו היינו אזרחים

אבל מאז עברו שנים רבות.

אני השתחררתי והתחלתיי ללמוד, גרגורי הגיע עם אשתו קטיה מאוקראינה והחל לילמוד באולפן, סמיר יצא לבי”ס לאחיות לקבל תואר אח מוסמך, מוסך “האחים אוזן” פשט את הרגל ויאנק פרש בגיל 65 ללא פנסייה מסודרת, רק קצבת הבטחת הכנסה שלאחר מכן הפכה לקצבת זיקנה.אבל באותם זמנים כבר הפסקנו להיות אזרחים, באותו הזמן הפכנו ל”בלתי מעורבים” (חוץ מגרגורי שגויס בגיל 28 לצבא לתקופה קצרה כדי למלא את חובותיו למולדת)

עברו עוד שנים מספר, כל אחד מאיתנו המשיך בדרכו, מנסה לחיות את חייו. אתמול התבשרתי כי בלי שהרגשנו, הפכנו כולנו, יאנק, סמיר, גרגורי (וגם קטיה) ואני ל”נותני חסות” כבר לא שואלים על שם מי הבנין שבו אנחנו גרים רשום בטאבו,אבל לא רק אנחנו נותני חסות, גם תושבי רמת אביב נותני חסות בגלל הבניין המוזר שצמח להם בסביבת הקניון, גם תושבי שיכון ל’ ותל ברוך הינם נותני חסות בגלל בניינים מסויימים ששוכנים לידם, גם תושבי תל אביב הם נותני חסות בגלל אזור מסויים ליד קניון עזריאלי, גם תושבי ראשל”צ,נתניה, ורמלה הם נותני חסות, בגלל אתרים מסוימים הנמצאים בעירם, ואפילו תושבי צפת הם נותני חסות בגלל קרבתו של בסיס מסוים לביתם.

מה אני, כל אחד מהשכנים שלי, כל אחד מתושבי הישובים שציינתי צריכים לעשות כדי להפסיק להיות “נותני חסות”? אולי הפגנה נגד קיום הבסיסים בעירנו תהפוך אותנו בחזרה לאזרחים תמימים או מינימום ל “בלתי מעורבים”? אולם לפחות אצלנו בבניין, לא כל כך מפריע לנו קיומם של הבסיסים. יאנק למשל אפילו מאד גאה בהם, וגרגורי שנוהג להסתכל על החיילים היוצאים מהבסיס ולסנן, “באודסה היינו יותר טובים”, בתחושה של שועל קרבות מהצבא הסובייטי, גם הוא מסמפט אותם .

לדעתי עדיף היה, שצה”ל יפסיק, עד כמה שקשה הדבר, לכנות אנשים במצבנו “נותני חסות”. בין אם אנו לבנונים או ישראלים, בין עם האויב התוקף את הבתים הוא צה”ל או החיזבאללה, אין לאף אחד את הזכות להפקיע מאיתנו את הזכות להיות אזרחים תמימים. שלא מגיע לבתינו הפרטיים לחטוף טיל לא מהחיזבאללה ולא ממטוס של חיל האויר

אינני מבין גדול במוסר אך להבנתי, אחת מאבני הבוחן של תפיסה מוסרית היא היכולת שלה להיות צודקת גם בראי הסימטריה. אזרח תמים לא יכול להיקרא “נותן חסות” על ידי אף אחד מהצדדים אם הלבנוני מצור יקרא נותן חסות על ידי צה”ל על מנת לתת צידוק להחריב את ביתו במצפון נקי, אנחנו בבנין נקרא “נותני חסות” על ידי החיזבאללה ויהיה לו לכאורה צידוק מוסרי להחריב את הבניין שלנו.

 

3 Responses to “מתי בדיוק הפכתי ל”נותן חסות” והאם זה מוצדק”

  1. tzafrir Says:

    מסתבר שהפכת לנותן חסות ביום שבו השווית בין ארגון טרור לצה”ל, בין בסיס לבין דירת שיגור בתוך בניין קומות.

  2. fietsen Says:

    צפריר,אינני משווה בין החיזבאללה לצה”ל, צה”ל תפקידו להגן עלי, והחיזבאללה הוא אויב מר שלי שמחובתי להרוג או לשבות את לוחמיו כפי שכבר עשיתי בעבר.
    לוחם החיזבאללה המשגר מדירת השיגור בתוך בניין הקומות גם הוא אוייב מר שלי ועל צה”ל להרוג בו ללא רחמים. השכן שגר בבניין לידו לעומת זאת, אינו בהכרח אוייב, ואינו “נותן חסות” לדעתי

  3. tzafrir Says:

    אני שמח שעל אלה אנחנו מסכימים.

    אבל הנקודה שלי, היא שמי שגר ליד הקרייה, ומי שגר מתחת לסליק של קלשניקובים, לא נמצאים באותו סטטוס.

    אני יוצא לכיוון נתב”ג, נמשיך את השיחה מחר בערב ככה 🙂

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google photo

You are commenting using your Google account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s


%d bloggers like this: