הקולות של הלילה

היום עליתי לחבר על הכרמל. ומהכרמל אין סודות. למטה בעיר שומעים רק את קולות הקטיושות הנוחתות על חיפה, הקריות, ולפעמים גם נהריה. אבל החל מ 19:30 בערב, לא היו אזעקות באף אחד מהאזורים הללו, בטלויזיה דיווחו רק על נפילות באצבע הגליל ובקרית שמונה.

הפיצוצים החלו ב 19:30 בערך ונמשכים לתוך הלילה. תכונה יפה לו ללילה שהוא מעצים את הקולות. אני מביט לעבר המפרץ, רואה את עכו, ממשיך ללוות בעיני את קו הים עד שמנצנץ המיגדלור של נהריה, אני מאמץ את עיני ורואה את המיגדלור של ראש הניקרה. מאחורי ראש הניקרה זה “השם” – האורות של נאקורה,ואחריה של צור.

צור ונאקורה חוטפות היום,וחוטפות חזק. אני שומע את זה. זה אמנם במרחק קילומטרים רבים אולם מהמקום בו שומעים נפץ של קטיושה בעלת ראש נפץ של  20 ק”ג (מקסימום 40 אם מדובר במודל הסורי) שומעים גם פצצות של למעלה מטון שנופלות על נאקורה לפחות (ואני משער גם צור) גם את גיחות המטוסים לשם  שומעים גל אחר גל.

 אינני אדם דתי, אבל ברגע כזה שאיני יכול לישון מהפיצוצים העמומים הרחוקים, אולם הכל כך מוחשיים ,כל שנותר לי  הוא להתפלל. להתפלל שעוצמת הפיצוצים לא מבשרת על קריסת בנינים רבי קומות בצור מאוכלסים באזרחים. להתפלל שמחר בבוקר כשאצפה ברשתות הטלויזיה הזרות לא אראה תמונות כמו מרובע הדאחיה בבירות, לא אשמע על עליה תלולה במספר ההרוגים בצור ולהתפלל שאם כבר מנצלים את כח ההרס הזה, שלפחות יבשרו מחר  בבוקר בגאווה בערוצי החדשות הישראלים(והזרים לשם האמינות) כי היו אלו פצצות חודרות בונקרים שהשמידו את מאגרי הטילים הנורים עלינו מצור,או את מפקדות החיזבאללה באזור שמתאמות את הירי. להתפלל  שכח ההרס הזה, שאפילו אני ממרומי הכרמל שומע אותו, ממרחק עשרות קילומטרים, אכן מנוצל כראוי, להגן על תושבי ישראל ולא להשמיד את נאקורה או צור.

לא נותר לי אלא להתפלל שהאנושיות תנצח את הנקם