Archive for September, 2006

הודעהבקשר לבלוג

September 27, 2006

הבלוג לא מעודכן עקב מחלתו של הכותב

תקציב עכשיו

September 15, 2006

שרי מפלגת העבודה בודאי מכחים ידיהם בהנאה מול העובדה שנמנע משבר קואליציוני עם קדימה בנושא התקציב.- מהלכם לסגירה מידית של התקציב מקביל לקריאה”תקציב עכשיו” – כמו הקריאה “שלום עכשיו” כאשר בראש הראשות הפלסטינית עומד החמאס.

כדי לברוח מאחריותם לשגיאה הקולוסואלית הם יצאו במסע הכפשה נגד פרץ בין העיתונאים עד כדי כך שחלקם גם מאשימים את עמיר פרץ בלא פחות ממחלת נפש.

ניתן לשפוך מילים כמיים כיצד השרים מלבד פרץ בגדו חד משמעית בהחלטת הסיעה מהשבוע שעבר.

סבר פלוצקר במאמרו היום שבו מתה העבודה חושף את חוסר התבונה בהחלטת השרים, שאפילו שרי קדימה קיבלו יותר מהם למשרדיהם, ושמכרו את ההתנגדות לתקציב בנזעד עדשים.

אופיר פינס גורס כי על העבודה לייצר אג’נדה חדשה. דווקא הצבעה נגד התקציב היתה מייצרת את האג’נדה הזאת. אם אולמרט היה מחליט לסיים את השותפות עם מפלגת העבודה, היה זה ראוי כי הדבר יהיה עקב חוסר הסכמה על תקציב הפוגע בשכבות החלשות וממשיך ברפורמת המיסוי של ביבי.

פרץ טען כי על ידי חוסר הסכמה היה ניתן להשיג השגים גדולים יותר. גם המהלך שלו = נטישת המשא ומתן לצורך אירוע טריוויאלי לכאורה, היה מהלך נכון של ניהול משא ומתן. הוא רק לא ציפה ולא הבהיר לחבריו לסיעה כי כל ההסכמות שהם יגיעו אליהם עד חזרתו הם רק התהליך המקדים של המשא ומתן. והללו סגרו כבר סגירות עם הירשזון. איש איש ומשרדו.

לפעמים אני מסתכל על התנהלותה של ש”ס ביחס להתנהלותה של העבודה ורואה כיצד ש”ס מצליחה פעם אחר פעם לנגוס במפלגת העבודה ודווקא בפלח המצביעים החדשים שלה. מה מפלגת העבודה הרוויחה מההצבעה עבור התקציב? שקט תעשייתי עם קדימה? לעומתה ש”ס הרוויחה גם תמיכה תקשורתית בהתנגדותה לתקציב, וגם אופציה למינוי שר במשרד האוצר לפי טענות העיתונים (ווינט לא מצעתי את הקישור)

איך ש”ס עושה זאת? על ידי התנהלות תקשורתית נבונה, אסטרטגיה סיעתית ולא בוקה ומבולקה הנגרמת מרצונות אישיים של 6 מועמדים לראשות הממשלה, ארבעה שרים בעלי אג’נדה פנים מפלגתית, הדבר הטוב ביותר שיכול לקרות למפלגת העבודה הוא איחוד של ישראל ביתנו עם הליכוד. אולי אז סוף סוף יחלחל לתודעה של מספר אנשים שם שהסיכוי לראשות הממשלה הוא כה קטן, שהקרבות על תפקיד יו”ר המפלגה נראים מגוכחים.

השרים לא הבינו את שיטת המשא ומתן עם הירשזון והאוצר – מי שסוגר אחרון לוקח את כל הקופה. לקח זה היה צריך להלמד מצורת התפקוד של האוצר שהבטיח לשם אישור תקציב 2006 עוד מיליארד ש”ח לאגודת ישראל, 300 מליון ש”ח לאיחוד הלאומי, ו 300 מליון ש”ח לישראל ביתנו על מנת להעביר את התקציב יממה לפני ההצבעה.

פוסט זה נכתב מתוך הנחה שפרץ איננו צדיק גדול וגם הוא יתקשה להחביא את הילדים הרעבים מאחורי כנף ה אף 16 או צריח המרכבה.

מחאה טובה? רק עם באגט – כמו בצרפת

September 9, 2006

 

מחאה זה דבר טוב.
רק לאחרונה היינו עדים לשתי הפגנות “מחאה” בכיכר רבין. הפגנה בת 40 אלף איש המוחאת נגד הפקרת החיילים החטופים על ידי ממשלת ישראל, והפגנה בת 25 אלף איש הקוראת למשהו. (חלק באו לקרוא להקמת וועדת חקירה ממלכתית, דבר ראוי בעיקר בשל חוסר האמון הציבורי בכל דרך בדיקה אחרת, חלק באו לקרוא להתפטרות ראש הממשלה, יוסי שריד אפילו ניסה לטעון כי המחאה קשורה לחולי סרטן המעי הגרורתי, צרכני תרופת “ארביטוקס” (המכונה בלצון על ידי רופאים רבים התרופה לחור בכיסי אונקולוגים)). ומול יוסי ניצב מוחמד ברכה שטען כי יוסי שריד משמש עלה תאנה עבור מחרחרי המלחמה אשר הפסקת האש לא מספיקה להם, ודרש ועדת חקירה ממלכתית – מדוע יצאה ישראל למלחמה.

מחו, מוחים , ימחו, ויגזלו את משאבי השידור, ואת טיפת הלהט שעוד נותרה במעט האנשים שעוד מוחים ולא נואשו עוד..

הן מי יוציא 25000 איש לרחובות בגלל העלאת גיל הזכאות המינימלי לדמי אבטלה מגיל 20 לגיל 28 – מה זה פה צרפת?
מי יוציא 25000 איש לרחובות על סגירת 7 המרכזים הממשלתיים להכשרה מיקצועית תוך הצעה להפרטתם – מה זה פה צרפת?
ביטול העלאת שכר המינימום,הקפאת קצבאות הזיקנה, הנכים, הבטחת הכנסה? כל אלו לא לא יגרמו לישראלי למחות. הרי הוא עוד זוכר שהוא היה בהפגנת ההמונים “רון ארד לחופש נולד”, הוא עוד זוכר כמה השתפרה המערכת הפוליטית שלו אחרי ועדת “אור” או “אגרנט” או “כהן”.
מכל וועדות החקירה הממלכתיות רק וועדת “אור” אולי רלוונטית. כי עם תקציב כזה לא ירחק הזמן בו כל יום יוצתו בשכונות היוקרה של ישראל מאות מכוניות בלהבות, ולא לחינם הם יוצתו, הן יוצתו על ידי תושבי לוד, רמלה, ירוחם, שדרות, דימונה, קרית שמונה, שלומי, מעלות,ג’יסר א זרקא, אום אל פאחם, טייבה, מי יודע אולי אפילו בת ים וג’סי כהן נזעמים. והבורסה, הפרה הקדושה תתמוטט. אז מי שבאמת דואג ליציבותה, שלא יטאטא את הבעיות מתחת לשטיח. ישראל לא צריכה בשנת מלחמה לשאוף ליעדי צמיחה מעבר לכל העולם המערבי.

אסור למתוח את החבל יותר מדי כי מתי שהוא הוא ייקרע.ואז, אז נגלגל כולנו את עיננינו השמימה ונשאל – מה זה פה? צרפת?