Archive for the ‘עולם תעשייתי’ Category

תקיף,מתרפס,יעיל,ניאו-ליברלי,”ירוק”,ופרובינציאלי

May 25, 2006

נאומו של אולמרט בקונגרס האמריקאי היה נאום מדיני תקיף, מתרפס ויעיל אולם יש לו גם פנים נוספות

אולמרט הניאו-ליברל – מקדש גם את הכלכלה האמריקנית לא בטוח שלזה בן גוריון פילל

קווי הדמיון בזהותנו הכלכלית, חברתית ותרבותית הם ברורים, אולם ישנו משהו עמוק יותר ונצחי. הקשרים הבלתי מעורערים בין שתי מדינותינו מבוססים על הרבה יותר מאינטרסים משותפים. הם מבוססים על יעדים וערכים משותפים הנובעים מעצם מהות יסודות התקומה שלנו.

אולמרט מנסה להיות "ירוק" – לאחרונה זה נושא חם בעולם. אפילו בוש הכניס את הנושא לסטייט אוף יוניון השנה – אבל מה אם המציאות?

ישראל, ארץ בעלת משאבים טבעיים מוגבלים, הלהוטה לקדם שיתוף פעולה עם ארה"ב, מקדישה את מדעניה המבריקים והמבטיחים ביותר למחקר ופיתוח למען דורות חדשים של מקורות אנרגיה אמינים, יעילים וידידותיים לסביבה. שתי מדינותינו שותפות לחתירה אחר ביטחון בתחום האנרגיה ומניעת התחממות כדה"א. על כן, באמצעות חוק שיתוף הפעולה ישראל-ארה"ב בתחום האנרגיה ומסגרות משותפות אחרות, בשיתוף עם עמיתינו האמריקנים, ישראל תגדיל את מאמציה למצוא פתרונות מדעיים וטכנולוגיים מתקדמים, שנועדו לפיתוח מקורות אנרגיה חדשים ולעידוד שימור אנרגיה.

אולמרט הפרובינציאלי – למה בנאום "היסטורי" בקונגרס הוא חייב להכניס את ישקר? או את תיק ההשקעות שלו?

דוגמה אחת להישגיה יוצאי-הדופן של ישראל היא הרכישה האחרונה ע"ס 4 מיליארד דולר של ענק התעשייה הישראלי "ישקר" ע"י חברה אמריקנית. זוהי תמיכה חשובה בכלכלה הישראלית, לה יותר חברות הרשומות בנסד"ק מכל מדינה אחרת, למעט ארה"ב וקנדה. זוהי גם הבעת אמון ביוזמה האסטרטגית הישראלית לחזק את הפיתוח הכלכלי והחברתי של אזורי הנגב והגליל.

 

עלילות הגבורה של דיק הצייד בערבות ליטא

May 5, 2006

במסגרת מסעו במדינות הבלטיות ואח"כ בבלקן, תקף סגן הנשיא האמריקני דיק "הצייד" צ'ייני בחריפות את רוסיה בטענה כי "רוסיה סוחטת את אירופה בגלל האנרגיה" אפילו עם הערותיו נכונות הם חסרות טקט במיוחד כעת כאשר ארה"ב זקוקה לרוסיה לפתרון המשבר האיראני.

בארצות הברית כמובן טענו כי הצהרותיו מתישבות אם הצהרותיה של רייס ובוש אבל לא פוטין הקיצוני, אפילו גורבצ'וב – המתון ושוחר שלום באופיו טוען שההערות שלו לא במקום, ועושה רושם שהניצים בארה"ב וברוסיה מנסים להחיות את המלחמה הקרה.

אסור לשכוח גם למי יש אינטרסים אישיים בנושאי אנרגיה, צינורות הובלה, נפט וגם נשק

מזל שהוא לא בחר לתקוף את רוסיה על פגיעה בזכויות האזרח

סרט הביוגרפיה הלא רשמי שלו כפי שהופק על ידי סי.בי.סי – המקבילה הקנדית של הבי.בי.סי הוא מרתק- לצפיה בפורמט מדיה פלייר

כנראה שארה"ב מודאגת במיוחד בנושא האנרגיה במיוחד לאחר הפגישה בבוליביה, שנערכה בעקבות הלאמת חברות האנרגיה על ידי אבו מוראלס, בין ברזיל,ארגנטינה,בוליביה וונצואלה הסתימה בהצלחה ובהסכמות

 

אני מאמין שכפי שכתבתי בפוסט קודם – הגז,הנפט,הגרעין,והענקים המתעוררים גורמים לסיום עידן שכו הורגלנו בו של בלעדיות אמריקנית בעולם

הגז אותו גז, הנפט אותו נפט,והגרעין אותו גרעין

April 28, 2006

 

במאמר "ניצול אנרגיה מודרני" בסיקור ממוקד מנסה הכותב אלפא להוכיח כי המדיניות של המדינות העשירות בנפט מהווה לדבריו חפירת בור עצמי. מתוך ההנחה כי ככל שמחירי הנפט יעלו, משטריהן יהיו בסכנה, מדינות המערב יעלו מחירי משאבים אחרים, ובסוף התהליך, יעברו למשאבי אנרגיה חילופיים.

ההנחה היסודית המובלעת במאמר הוא קיומו של "עולם מערבי מונוליטי" הנשען על ארה"ב ואירופה בעל אינטרסים קולוניאליים המנסה לבסס אותם בעמצאות כוח, ומעצמה אחת, שהסיכון היחיד העומד בפניה הוא עלית סין כמעצמה אלטרנטיבית.

ניתוח משק האנרגיה והמצב הפוליטי קובע תמונה קצת אחרת.

תחום משק האנרגיה:

ניתוח של מרבצי הגז הטבעי במדינות נבחרות מראה תמונה חדה למדי

gas.jpg

 

 

כפי שברור מהדיאגרמה – המפתח למחירי הגז הטיבעי וחלוקתו טמון בשלוש המדינות העיקריות – קטאר, איראן, ורוסיה.המחזיקות כ 52% מכלל המאגרים.

הקטגוריה אחרים הינה מטעה במקצת כי מדובר בה במדינות רבות המחזיקות מאגרים בגדלים קטנים יחסית.

ניתוח עתודות הנפט במדינות נבחרות מראה תמונה קצת שונה

נפט

 

כאן בברור השליטה היא בידי ערב הסעודית, עיראק, איראן, איחוד האמירויות וונצואלה ורוסיה.

 

צוואר הבקבוק העיקרי היום בשוק הנפט אינו הנפט הגולמי אלא אמצעי הזיקוק. טכנולוגיות הזיקוק הן ככל הנראה הנשק הסודי של המערב הואיל וגם אם ישקיעו מפיקות הנפט בבתי זיקוק חדשים יקחו כחמש שנים להפכם לאופרטיביים.

ניצולת מקורות האנרגיה על פני המדינות:

 

usage.jpg

מהנתונים עולות מספר עובדות.

1. בניגוד למצטייר מהמאמר בסיקור ממוקד על בניית הכורים בהודו – בתחום טכנולוגית הכורים הגרעיניים מובילה אירופה – במיוחד צרפת, וגרמניה על ארה"ב. אין לשכוח שגם לרוסיה ולסין יכולת טכנולוגית בבניית כורים. לטעון כי ארה"ב יכולה לפתור את בעיותיהן של המדינות הרעבות לאנרגיה על ידי כורים ובכך להשיג את תמיכתן הפוליטית זו הטעייה (מימצא שיפתיע רבים מאיתנו לאור חוזקן של מפלגות הירוקים באירופה אם זאת הוא נכון)

2. המעבר הטבעי ביותר בסין והודו הוא מאנרגיה מבוססת פחם לאנרגיה מבוססת גז טבעי ובכך לאיראן ולרוסיה יתרון בולט.

 

3. ברזיל ככל הנראה תעדיף את ההתקדמות במישור הגרעיני כאנרגיה נקייה יותר..

 

 

 המצב הפוליטי:

כפי שטענתי קודם – הכשלון העיקרי בניתוח נובע מהנחות יסוד פוליטיות שגויות. 

הנחת היסוד השגויות:

האיחוד האירופי – מאז הצטרפות עשרת המדינות החדשות לאיחוד האירופי וכהונתה של בריטניה כנשיאת האיחוד האיחוד נקרע בין שתי מגמות.

המגמה הבריטית– בעלת האורינטציה האמריקאית שהשכילה לשלב גם את המדינות הבאלטיות (אסטוניה, ליטא ולטוויה) ואת פולין אשר סבלו רבות תחת המשטר הסובייטי ומנסות להתנער מרוסיה בכל מחיר, ואת איטליה אשר היתה נתונה לשילטון קפיטליסטי ופרו אמריקאי קיצוני

המגמה האירופאית העצמאית – המבוססת על הציר גרמניה-צרפת, וכוללת את רוב שאר המדינות וכוללת תמיכה עממית רחבה בדעת הקהל באירופה.. המגמה מגובשת סביב שלטון סוציאל דמוקרטי,ומטבע משותף ומקבלת כח במדינות מזרח אירופה כתוצאה מעמדתה העיקבית של צרפת לסיבסוד החקלאות שממנה הן נהנות. הבחירות האחרונות באיטליה חיזקו את המגמה הזאת. ביחסיו הבינלאומיים של ציר זה משתלבת היטב ספרד, שכיום היא בעלת אחד המשטרים היותר רדיקליים באירופה ומהווה ראש גשר דיפלומטי משמעותי לארצות אמריקה הלטינית. במידה ותגבר הגישה האירופוצנטרית, סביר להניח שאירופה תתחיל להתייצב בגישה שאינה תומכת במדיניות ארה"ב. כאשר העדות הראשונה היתה התיצבות צרפת כנגד העמדה האמריקאית בפלישה לעיראק.

הנחת יסוד שגויה נוספת היא כי לספקיות הנפט והגז יש אינטרס מובהק בהעלאת מחירים. השוק הזה אינו שוק משוכלל וצוואר הבקבוק העיקרי שלו הוא יכולות הזיקוק (וכאן אולי כדאי לחשוב על התבונה בהפרטת בז"ן). יש קונצנזוס לא קטן בקרב הספקיות כי המחיר הריאלי יכול לעמוד על 50$ לחבית ללא הפסדים עבורם. על פי כלכלנים שחישבו לפי מחיר זה (שהיום נראה מחיר צנוע ביחס לשוק) כלכלת רוסיה תצמח להיות השניה בגודלה באירופה עד 2013

מדינות ה BRIC – Brasil,Russia,India,China

אמריקה הלטינית – אמריקה הלטינית מהווה היום את ראש הגשר במלחמה נגד הגלובליזציה,כפי שהעידו דחייתם של הסכמי נאפתא השנה ,רוב משטריה דחו את הניאו-ליברליזם הקיצוני, והקימו משטרים סוציאל דמוקרטיים. וונצואלה בראשות צ'אווס הפופוליסט, הקימה קרן מקבילה לקרן המטבע העולמי, הנקראת הקרן ההומניטרית העולמית, וארגנטינה שיקמה את כלכלתה באמצעות התעלמות מקרן המטבע העולמית. מתוך מדינות אלו מעניינת במיוחד ברזיל

 

 

 

ברזיל – מרבית התחזיות לכלכלתה של ברזיל הם צמיחה מסחררת לרמה של העולם הראשון. בברזיל מתבססים ליצור על נפט מוונצואלה ושימוש נירחב יחסית באתאנול מקני סוכר. אין כל הוכחות שעל מנת להרחיב את ייצור האנרגייה ירכש כור אמריקאי. לפחות הכור המתוכנן הבא – אנגרה 3 הינו מתוצרת גרמנית, כמו קודמו אנגרה 2, לאחר שהכור אנגרה 1 מתוצרת ווסטינגהאוז האמריקאית לא עמד בציפיות.

.רוסיה – רוסיה מסודרת בכל מקרה, חברות הגז וחלק ניכר מחברות הנפט מולאמות לפחות ב 51%. היא מספקת כ 30% מצריכת הגז באירופה. היא משקיעה בתשתיות כמו הצינור הבלטי והצינור הפסיפי הן על מנת להתגבר על בעיית הציר הבלטי-בריטי, והן על ידי ליצור שווקים במזרח – סין ויפן. כמו כן היא מנצלת את הידע שלה במכירת טכנולוגיות כורים במספר מקומות. הנסיונות האמריקנים להכניס לה בחצר האחורית התנגדות בדמות גרוזיה ואוקרניה הצליחו בצורה חלקית בלבד. היא מנסה להגביר את אחיזתה באירופה על ידי כיבוש נתחים גדולים יותר משרשרת האספקה ומנתח העוגה בשווקי הגז והנפט האירופאים כולל על ידי השתלטויות עוינות.

סין – האופציות הכלכליות הנכונות עבורה הן (עד כמה שזה לא מתאים לנו בישראל) היא לבסס את מקורותיה על איראן ורוסיה להספקת גז ונפט ולהחלפת התחנות הפחמיות. כמו כן יש לה את הפריווילגיה לעבור ישירות לייצור כורים עצמאיים. ולכך היא לא נזקקת לחסדי אף מדינה בנושא.

הודו – הודו בפיגור גדול לעומת סין במשק האנרגיה. ולכן היא תעשה הכל, ותקנה מכל אחד. יש לשים לב שלמרות שגם הודו וגם סין בהתפתחות מואצת, בהודו ההתפתחות לא מלווה בהשקעה ממשלתית גדולה בתשתיות. ניתן להגיד כי זה בגלל שיטת המשטר, אבל בכלכלה זה לא משנה, שיעור ההשקעה בתשתיות וההצטרפות לכוח העבודה קטן יותר. מה שבטוח שבשל ההיסטוריה ההודית והיותה מושבת כתר בריטית, היא בעלת נטייה פרו בריטיות וכעת גם פרו אמריקאית יותר.

 

האיום על המשך ההגמוניה האמריקאית במפרץ

כל עוד תישמור המונרכיה הסעודית על איתנות, האספקה האמריקאית בטוחה. אולם ההשפעה השיעית האירנית בעירק, חוסר היכולת להפיק נפט בכמויות המצופות, ומלחמת האזרחים בין השיעה לסונה, מאיימים לא רק לשבש את התפוקה העירקית אירגון אל קעידה הסוני מהווה איום ישיר על המונרכיות הסוניות בקטאר וסעודיה ובכך איום אסטרטגי על ארה"ב.

 

חרם המים, וחרמות אחרים שעולים במאמר "ניצול אנרגיה מודרני"בסיקור ממוקד הם הזויים ואינם יכולים להפחיד את הצדינות המתעוררות ואת בעלי אוצרות האנרגיה. המדיניות הרוסית במשבר הגז האחרון באוקרינה הוכיחה כמה כח יש לבעלי המשאבים. ההגמוניה האמריקאית בשלבי סיומה, העולם העתידי יהיה מפולג בין ארבע או חמש קבוצות גדולות של בעלי עיניין. כמו שרוסיה נתנה מחירים נמוכים יותר למדינות חבר העמים לשעבר, מתוך אינטרס פוליטי, כך היא יכולה לתת מחירים מופקעים לארה"ב, ולסמוך על תוצרת חלופית מסין לה היא תיתן מחירים נוחים יותר.גם נושא התרופות הוא לא רלוונטי ותעיד על כך תעשיית התרופות בהודו, שיכולה לגנוב פטנטים ולהפיק את התרופות בצורה ג'נרית. היחידה שנותרת כיום בתור החצר האחורית של העולם היא אפריקה.

 

אין ביכולתנו לחזות את ההתפתחויות לאשורן, יתכן וטכנולוגיות חדשות או אלטרנטיביות כמו תאי דלק יתקדמו בקצב מהיר מהצפוי, ובכך יהפוך נושא האנרגיה למשני, יתכן וטכנולוגיות נוספות יקטינו את הצורך בשימוש בכח אדם ובכח תיבלם הצמיחה המטאורית של ה BRIC. אולם נכון לתחזיות הנוכחיות, מעמדן של מחזיקות משאבי האנרגיה בטוח יחסית.

 

 

 

 

 

עשרים שנה לאסון צ’רנוביל – האם למדנו משהו?

April 20, 2006

ב 26.4.1986 חל אחד האסונות הגרעיניים המשמעותיים ביותר בתולדות המאה ה 20. הראייה ההיסטורית נוטה להייטיב עם ארועים וליצור מעט סדר והיגיון בהם. כעת, 20 שנה אחרי האירוע ברצוני להעלות שאלות לגביו ולגבי השינויים שחולל.

הדרך לאסון
בשנים אלו מלבד הירוקים בגרמניה שאף הם התנגדו בעיקר לנוכחות טילים גרעיניים בליסטיים על אדמת גרמניה, נתפסה האנרגיה הגרעינית כמושיע של האנושות. סוף לעידן התלות בנפט שהתגלה במלוא כיעורו במשבר הנפט של שנות ה 70.
האסון הביא לתקופה מסוימת לשינוי תפיסתי בציבור לסכנות משימוש באנרגיה גרעינית. וגרם להתנגדות גדולה והולכת באירופה ובארצות הברית. אולם נדמה לי כי מלבד בגרמניה, לא ירד באופן משמעותי שיעור תפוקת האנרגיה הגרעינית.
בשנים האחרונות, עקב הגידול בפליטה התעשייתית בסין ובהודו (שאינן מסתמכות על אנרגיה גרעינית),וזיהוי השינוי האקלימי שיוצרת פליטה זו,האם יש קביעה חד משמעית ממה הפגיעה גדולה יותר, מאפקט החממה ושינוי האקלים או מהסיכוי לתרחיש צ’רנובילי נוסף?
חוסר המחקר בעיניין גןרם לכך שהולכים וגדלים הקולות הקוראים ל”אנרגיה גרעינית נקייה” – כלומר התבססות על אנרגיה גרעינית אולם בכורים ברמת סיכון נמוכה יותר. האם יש אמת בטענות כי הקונצנזוס האנטי-גרעיני גרם לבריחת אנשים מהמקצוע וכתוצאה מכך להקטנת המחקר גם ביצירת אנרגיה מבוססת היתוך שהיא בעלת פוטנציאל אנרגטי גבוהה יותר ופוטנציאל זיהומי אפסי?
ממדי האסון
האם יש אמת בטענות כמו טענות ביילרוס כי ארצם איבדה 54 שנות תל”ג כתוצאה מהאסון? האם קיימת מדידה אובייקטיבית של הנזקים שנגרמו מהאסון לאחר 20 שנה? האם יש אמת בטענות גורמים רוסיים כי האסון גדול כשהיה נופח תיקשורתית במסגרת המלחמה הקרה?
התגובה לאסון
האם שיתפה הקהילה הבינלאומית פעולה עם בריה”מ ואוקראינה בטיפול באסון או שמע שימשה כקיביצצער המתלונן על כל צורת הטיפול הרוסיות אך אינו מושיט יד ומסייע ? האם בריה”מ איפשרה סיוע כזה? נוכח אסונות הטבע שהתרחשו בשנים האחרונות האם באמת התגבשה קואליציה של עזרה הומניטרית בין מדינות? או לחלופין העזרה הנ”ל עדיין מותנית באינטרסים פוליטיים גלובליים כפי שהוכח בסירובה של ארה”ב לקבל עזרה בפגיעת קטרינה וריטה?
הלקחים מהאסון
האם לאזרח ישראל ישראלי מבאר שבע יש מושג כיצד לנהוג במקרה אסון גרעיני בדימונה?
האם למפקד פיקוד העורף יש מושג כיצד לנהוג במקרה אסון גרעיני בשורק?
האם נחקרה שניה אחר שניה כל הההתנהלות שגרמה לאסון? על מנת שלא ישנה לעולם
האם נחקרה שניה אחר שניה ההתנהלות לצימצום נזקים לאחר האסון? על מנת שלא ישנה לעולם
האם קיבל הציבור חוות דעת אובייקטיבית ומפורטת על חמשת המחדלים הגדולים שקרו באסון ועל הצעדים שנינקטו לתיקונם בכל מדינה השייכת למועדון הגרעין?
האם נוצר מודל בינלאומי לטיפול משותף של כל מדינות העולם באסון דומה?
אפילוג מהול בצער
הרושם שנוצר הוא כי האינטרסים של רוסיה ושל העולם המערבי גרמו לכך שאיננו מבינים מספיק מה קרה ולכן קופצים למסקנות שייתכן שהינן מוטעות. אסון הומנטירי גדול עלול לקרות שוב, באותו קנה מידה אם לא יותר גדול, ולעיני האזרח המתבונן מהצד, לא הופקו לקחים מצ’רנוביל.
התפיסה השושואיסטית הישראלית הגורסת כי “מי שצריך לדעת יודע” ו “אל תדאגו – הכל תחת שליטה” אולי מקובלת על גורמים רחבים בתקשורת הישראלית והעולמית, אולם לדעתי, גם בלי להסגיר סודות מדינה ובטחון נשגבים מגיע לאזרח טיפה יותר מידע.אפילו בארה”ב משננים לילדי בית ספר יסודי היכן המקלט הגרעיני אליו יוכל לברוח במקרה של קטסטרופה גרעינית.